פולקעס

בתחום מערכות לומדות במדעי המחשב (רגע! אל תלכו) מנסים, בין היתר, לסווג קלטים לתוך קבוצות. למשל: נותנים למחשב תמונה והוא צריך להחליט האם יש או אין בה פרצוף. כדי לייצר מה שנקרא “מסווג”, צריך לתת למחשב דוגמאות כדי שיוכל ללמוד מהן.
ישנם מקרים בהם אפשר רק לקבל מסווג ממש גרוע, שצודק רק ב-51% מהמקרים. ישנה שיטה (boosting) בה אפשר עדיין להפיק תוצאות טובות: פשוט נתן למחשב ללמוד מהדוגמאות הקשות יותר, הלקוחות מתוך הדוגמאות עליהן טעה בפעם הקודמת.

אולי כאשר אומרים לאנשים שהם איבדו פרופורציות, שהמצב לא כה גרוע כמו שהם חושבים, מה שקרה להם דומה למה שעושים בשיטת ה-boosting? הייתה להם השערה חלשה על העולם, ובכל פעם שחשבו עליה היא הלכה והתחזקה.