פלורוסנט
אתמול גיליתי תגליונת קטנה שהסעירה את עולמי הצר: הריף שהערוץ הראשון משתמש בו לשיקופית של “התוכניות הערב” לקוח מDoll is Mine, השיר הרביעי באלבום האחרון של בלונד רדהד (שלא סבלתי, לכן בל ייפלא שההצתה ארכה זמן רב כל כך). עכשיו בטח תשאלו איך אני יודעת מה הולך בערוץ הלא נצפה במדינה, ואני אשיב שאחת לשבוע הממיר מתייצב על 11 למשך פרק שלם של CSI, לפני שהוא שב לאקסטרה.
טריוויה: CSI שהפכה את ג’רי ברוקהיימר ממפיק-על של קולנוע למפיק-על של טלוויזיה היא אחת הסדרות הפופולריות בארה”ב. הסדרה המקורית שעלילתה מתרחשת בעיר החטאים לאס וגאס זכתה לשני ספינים פופולריים אף הם, CSI ניו יורק עם הקאסט האנמי וCSI מיאמי עם דיויד קארוזו המלחשש והבלתי נסבל. כשערפאת הלך לעולמו בתום פרפורי גסיסה ממושכים החליט בכיר בסי.בי.אס לקטוע את הפרק של CSI ששודר באותה שעה כעשר דקות לפני סופו על מנת לעבור לדיווח חדשותי של הידיעה. כמויות מכתבי התלונה שהגיעו לרשת בעקבות אותה החלטה אומללה הביאו לפיטוריו של המסכן ביום שלאחר מכן.
הסדרה זכתה בפרסים רבים ומעוררת גם לא מעט התנגדות בגלל האלימות הגרפית הרבה המתוארת בה. למותר לציין שאין בה כמעט שום סקס, למעט אונס של קורבנות או מועדוני חשפנות כשהעלילה מחייבת. החוקרים והחוקרות החתיכים רואים זרע רק מבעד למכשיר האור האולטרה-סגול או המיקרוסקופ במעבדה המצויידת היטב, ולא מניחים לאופיס רומנס לחבל להם במקצוענות.
אה, כן, וגריסום שולט.
