סבתא בישלה דיסה
אודי תראה איזו טלפתיה, רק דיברנו על אנשים בתלתלים שקונים הוצאות נדירות של קויל במאה חמישים שקל, והנה מישהו בפורום אלטרנטיבית של למהנט (אדר, אימצתי את החידוד) רשם את החרוזים הבאים:
ג’נסיס פי, הוא בן או בת?
נראה קצת כמו לימור לבנת
כאוס מייג’יק, זה לא קל
גם עבור סנדק האינדסטריאל
גם יהודי, גם ערבי
מבקשים לשים סייקיק טיוי
ולקול הצהלות
רוקדים ת’סקנד אנואל ריפורט (אני יודע שזה של ת’רובינג, זה פשוט לא התחרז)
אולי מספיק? לא תודה
דכאו משועמם בעבודה
עוד מעט
הפיטורים
חוזרים לגור
עם ההורים
איך אפשר בלי איזה תמונת הבהרה?
sharper:
צודק לחלוטין, מיי באד.
January 13, 2006 @ 18:02
כמו-כן.
ו-150 ש”ח לתקליט של קויל זה מחיר טוב למדי, בהתחשב בכל ההוצאות הנדירות והמוזרות שלהם (11 עותקים עם עטיפה שג’ון באלאנס צייר בדמו בזמן התקף פסיכוטי).
January 13, 2006 @ 20:33
החריזה מזכירה לי את הפואמות ב”מעיין”: בואי ניסע לאי בודד/ ונאכל אווז כבד.
January 22, 2006 @ 11:20