שותפי לדירה
אקסיומטית, לכל שותף לדירה יש קווירקים (קריא: דפיקויות) משלו, והשותף שלי לא שונה במובן זה. מאז הקיץ האחרון, בו בילה את רוב זמנו מחוץ לדירה כשהלך לעבוד בעיר אחרת, הוא עושה יוגה/מדיטציה כל יום. בערך 3-5 שעות ביום. בסלון.
המקרה אירע לפני כמה שבועות:
ג’ השותף (שם בדוי) השרה חומוסים במים והשאיר אותם לבדם ללילה כדי שיתרככו.
באותו זמן בערך התפרסם סיפור על נער מנפל העושה מדיטציה כבר חצי שנה ללא מים:
“במג’ן דיבר רק פעמים ספורות מאז שהחל במדיטציה.
הפעם השנייה היתה לפני חודש כאשר הקיש אותו נחש.
במג’ן הבין שזה מבחנו השני, שאותו חייב היה לעבור.
במבחן הראשון גם כן הוקש ע”י נחש, שלושה חודשים אחרי שהחל במדיטציה.”
(לינק)
למחרת חזרתי הביתה והרחתי, עוד מחוץ לדלת, משהו שרוף. נכנסתי מהר לגלות שהבית אינו עולה באש, אלא שמישהו השאיר את החומוסים על הגז עד שהתיבשו ונשרפו כליל. קראתי לו: “ג’?”. אין תשובה. כנראה לא בבית. כיביתי את האש, פתחתי את החלונות, והלכתי לחדרי.
בדרך לחדר ראיתי אותו שכוב על מיטתו במדיטציה. עוד מבחן עבר בהצלחה.

“הוקש על ידי נחש”
אהבתי את השיבוש, כאילו שהנחש ניגן עליו כמו קסילופון (או מרימבה)
מצחיק, בדיוק חשבתי גם אני לכתוב ואן ליינר שכותרתו פסטיבוס פור דה רסט אוף אס על מבצע החג של אוינק (מה שמורידים בכריסמוכה לא נכנס לשקלול של היחס) אבל אז נזכרתי שאנחנו אמורים להיות בלוג פולני, דאמיט!
December 25, 2005 @ 1:19
השיבוש לא היה מכוון.
בכלל כשסיפרתי את הסיפור בפעם הראשונה כל הזמן אמרתי “עקש אותו נחש”, כאילו זה איזה יתוש טורדני.
December 25, 2005 @ 5:59