צהבת
אז ברנט ספיינר (השחקן שמאחורי דאטה מסטאר טרק נקסט ג’נריישן) הלך בדרכו של לנרד נמוי (מיסטר ספוק בסדרה המקורית) והקליט אלבום שרוכב על הדמות הפיקטיבית שהקנתה לו את תהילתו… בינתיים כשעתיים מההעלאה ואחרי 25 הורדות אין סידרים או ליצ’רים. מילא.
5 Comments »
RSS feed for comments on this post.
Leave a comment
Line and paragraph breaks automatic, e-mail address never displayed, HTML allowed: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <code> <em> <i> <strike> <strong>
חשבתי שזה חדש, אבל מתברר שזה מ-91
http://en.wikipedia.org/wiki/Ol’_Yellow_Eyes_Is_Back
December 18, 2005 @ 2:33
כמו ששאלו הגשש החיוור: “היה ערך???”
December 18, 2005 @ 11:06
עכשיו יש סידרים וליצ’רים. בהצלחה
December 20, 2005 @ 12:52
אולי אחרי שאמצה את rock swing של פול אנקה אשקול את האופציה האנדרואידית. אני יודעת שזה גובל בסטייה אבל הקאברים שלו לsmells like teen spirit ולeverybody hurts בסגנון טיקי-לאונג’ גורמים לי עונג צרוף (ונפשע).
December 21, 2005 @ 20:40
אני כותב הפעם אחרי שהקשבתי לאלבום במלואו (על כל 35 הדקות שלו).
מה אומר ומה אגיד, הקול שלו נחמד. אבל,
חסר לי המשהו הזה. נו מה אני מזיין ת’שכל - זה משעמם.
לא מכיר שום שיר. גם אני נהניתי מפול אנקה, אבל יחי ההבדל.
יש כאן קאברים לשירים ישנים, בסגנון של אותם שירים ישנים.
אני לא יודע כמה זמן יעבור לפני שזה ימחק, למרות חיבתי לנובלטי.
December 22, 2005 @ 2:53